ספר אל או ההחק

III

אבראכדברה, הפרם של רא־הוור־כוט.

יש חלוקה פה בבית, יש פה מלה לע ידועה. הכתיב עבר ובטל, הכל לא שווה. תיזער! תצער! תעלה את הקסם של רא־הוור־כוית!

עכשיו נה להבין לראשונה כי אני אל המלחמה והלקמה. אטפל בהם בחומרה.

תבחר לך אי!

תחזק אותו!

זבל אותו במכונאות מלחמה!

אני אתן לך מנוע המלחמה.

איתו תשמיד עמים, ואף אחד לא יעמוד בפניך.

תתחבא! תחזור! עליהם! זה החוק של קרב הנצחון: כך יסגדו לביתי הסודי.

כך את המצבת התגלות עצמה, תשים אותה במקדשך הסודי — ומקדש הזה כבר מיוצר כהלכה — & היא תהיה הקיבלה שלך לנצח. היא לא תדחהה, אלא הצבע הקוסם שלה יחזור בה יום אחרי יום. נעל אותה בארון זכוכית כהוכחה לעולם.

יא

זאת תהיה ההוכחה היחידה שלך. אני אוסר על ויכוחים. כבוש! זה מספיק. אקל עליך את היציאה מהבית הלא מסודר בעיר הנצחון. אתה בעצמך תביא לו סגידה, אתה רוצה את זה או לא. יהיו לך סכנית & צרות. וא־הוור־כו איתך. סגוד לי אם אש & דם, סגוד לי אם חרבות & רמחים. תהיה האישה חגורה בחרב לפני: הדם ישפוך בשמי. תדרוך על העובדי אלילים, תהיה מעלהם, הו לוחם, אני אתן לך לאכול מבשרם!

יב

הקריבו בקר, קטן וגדול: אחרי ילד.

יג

אולם לא עכשיו.

יד

אתה תרא את השעה הזאת, הו חיה מבורכת, ואת הפילגש השני של תשוקתו!

טו

אתה תצטער מכך.

יו

אל תאמין בלהיבות בתקוות, אל תפחד לסבל את הקללות. אתה, אפילו אתה, לא יודע את כל המשמעות.

יז

אל תפחד בכלל, אל תפחד לא מאנשים ולא מגורלות, לא מאלים, לא מכל דבר. אל תפחד מכסף וגם לא מלעג המונים שוטים, ולא מכל כח אחר בשמים או על פני האדמה או מתחת לאדמה. נו היא מפלטך וחדית הוא אורך, ואני העוצמה, הכח, המרץ של זרועותך.

יח

החוצה הרחמים: כללה על המרחמים! תהרוג ותענה; אל תרחם; תהיה מעליהם!

יט

למצבת זאת הם יקראו תועבת ההרס, ספור היטב את השמה, & עבורך הוא יהיה ך־718

מדוע? מכיוון שנפל הבגלל, הוא לא נמצא שם שוב.

כא

תקים את דמותי במזרח, רכוש לך תמונה שאראה לך, במויחד, לא דומה לזה שאתה מכיר. ויהיה לך קל פתאום לעשות את זה.

כב

הדמויות האחרים תשים מסביבי כדי לתמוך בי, שיסוגדו כולם, כי הם יתקהלו לרומם אותי. אני נושה סגידה גלוי, האחרים הם סוריים, הם עבור החיה וארוסתו: ועבור המנצחים במבחן ח. מה זה? אתה תדע.

כג

לבושם תערבב קמח & דבש & שיריים סמיכים של יין אדום: ואז שמן אברמלין ושמן זית, ולאחר מכן תרכך & תיישר עם דם טרי עשיר.

כד

הדם הטוב ביותר הוא של הירח, מדי חודש: אחר כך דם טרי של ילד, או טפטוף מצבאות השמים: לאחריו דם אויבים, לאחריו דם של הכהן או של הסוגדים: אחרון של חיה כלשהי, לא משנה איזה.

כה

את זה תשריף: תעשה מזה עוגות & תאכל למעני. יש לזה עוד שימוש, יש להניח את זה לפני, שופע בשמים תפילתך: הוא יתמלא בחיפושיות ויצורים זוחלים מקכושים לי.

כו

את אלו תהרוג, תוך קריאתם בשמות אוייביך, — & הם יפלו בפניך.

כז

כל זה יערר בך את התאווה & כח התאווה בלאכול מזה.

כח

כמו כן תהיה חזק במלחמה.

כט

יותר מכך, שמור אותם לאורך זמן, יותר טוב, כי הם יתנפחו עם כוחי. הכל לפניי

המזבח שלי הוא עבודת נחושת גלויה: תשריף עליו בכסף או זהב!

לא

אדם עשיר מגיע מהמערב אשר ישפוך זהבו מעליך.

לב

מזהב תחשל פלדה!

לג

תהיה מוכן לברוח או להכות!

לד

אך המקומך הקדוש ישאר ללא מגע בבמשך מאות שנים: למרות שהוא ישרף באש & יהרס, אך הבית בלתי נראה עומד שם, ויעמוד עד נפילתה של תקופת השוויון הגדולא, כאשר יעלה חרומאקיס ובעל שני המטות יתפוס את הכס מלכותיי ואת הכתר. נביא אחר יקום, ויביא התלהבות חדשה מהשמים, אישה אחרת תעורר את הלהט והסגידה של הנחש, נשמה אחרת של אל ושל חיה תתערבב בכהן הארצי, קורבן אחר יצבע את הקבר, מלך אחר ימשול, והברכה לא תישך יותר לכבודהאדון המסתי בעל ראש הנץ!

לה

חצי מן מלה של הרו־רא־הא, הנקרא הוור־פא־קראת ורא־הוור־כוט.

לו

אז אמר הנביא לאל:

לז

אני מעריץ אותך בשיר —
אני הוא אדון תביי, ואני
הדובר בעל ההשראה של מנטו,
למעני נחשפים השמים הנסתרים,
אנק־אף־נא־חונסו, ההורג את עצמו
אשר מלים שלו אמת. אני קורא, אני מברך
את נוכחותך הו רא־הוור־כויט!

אחדות המתגלה אין סופית!
אני מעריץ את כוח נשימתך,
אל עליון ונורא,
הגורם לאלים ולמות
לרעוד לפניך: —
אני, אני מעריץ אותך!

התגלה על כס מלכותו של רא!
פתח את הדרכים של קו!
מאיר את הדרכים של קה!
הדרכים של האבש עברות
לנוע אותי או להשקיט אותי!
אוום! שימלא אותי!

לח

אז האור שלך הוא בתוכי, & להבתו האדומה היא כחרב בידי כדי לקדם את הוקך. ישנה דלת סודית אשר אבנה לייסד את דרכך בכל הרובעים, (אלו הם הערצות, כפי שכתבת), כאמור:

האור הוא שלי, קרניו כולתות
אותי: בניתי מעבר סודי
לבית של רא וטום,
של קפרה ושל אהאטור.
אני הטביי שלך, הו מנטו,
הנביא אהק־אף־נא־חונסו!

אל ידי בס־נא־מאוט אני מכה בחזה שלי,
אל ידי טא־נך החכם אני טווה את הכישוף שלי.
תראי את הוד כוכבים שלך, הו נוית!
תזמיני אותי להיות בביתך
הו נחש אור מכונף, חדית!
תשאר איתי, רא־הוור־כויט!

לט

כל זאת והספר אשר יספר איך הגעת לכאן והעתק של דיו ונייר זה לנצח — כי בו נמצאת המלה הסוכית & לא רק באנגלית — והערות שלך על ספר החוק הזה יודפסו באופן יפה בצבע אדום ושחור על נייר יפה עבודת יד, וחנבה עליך לתת את החוק זה לכל איש ואשה שאתה פוגש, ואפילו תוך כדי לאכול או לשתות איתם. כך יש להם סיכוי להישרד באושר זה או לע, אין כל הבדל. עשה את זה מהר!

אך עבודתך על ההערות? זה קל, וחדית הבוערת בליבך תעשה את עטך מהיר ובטוח.

מא

הקם בקאבה שלך משרד: הכל צריך להתנהל היטב ובדרך עסקים.

מב

על המבחנים תפקח בעצמך מלבד אלא שלא ראים. אל תסרב לאף אחד, אך אתה תגלה & תהרוס את הבוגדים. אני הוא רא־הוור־כויט, ואני מלא כח כדי להגן על משרתי. הצלחה היא הוכחתך: אל תתווכח, אל תמיר דתם, אל תדבר יותר מדי! אלו שמבקשים ללכוד אותך, להפיל אותך, אותם תתקוף ללא רחם וא חנינה, & תשמיד אותם לגמרי. תניע מהר כמו נחש מותרד ותתקוף! תהיה קטלני יותר ממנו! תפל את נשמותיהן לייסורים נוראיים: תצחק על פחדם: ירק עליהם!

מג

על אשת השני להיזהר! אם חמלה ורחמים ועדינות יבקרו את ליבה, אם היא עוזבת את עבודתי על מנת להשתעשע במתיקויות ישנות, אז תידע את נקמתי. ארצח לי את ילדה: ארחיק את ליבה: אשליך אותה מקרב האנשים: כזונה קזנה ונקלה ויא תזחל ברחובות רטובים ואפלוליים, ותמות בקור וברעב.

מד

אולם שתעלה את עצמה בגאווה! שתלך אחרי בדרכי! שתעבוד את עבודת רשעות! שתהרוג את לבה! שתהיה קולנית ונואפת! שתהיה מכוסת תכשיתים, ולבושים יקרים, ושתהיה חסרת בושה לפני כל האנשים!

מה

אז אני הרים אותה לפסגות הכת: ואז אני אוליד ממנה ילד אדיר יותר מכל מלכי הארץ. אמלא אותה באושר: בעזרת כוחי היא תראה & תכה בערצת נו: היא תשיג את חדית.

מו

אני הוא האדון הלוחם של הארבעים: השמונים משתוחרים לפני, & הינם מושפלים. אני אוביל אותך לנצחון & שמחוה: אני אהיה עם צבאותיך בקרב & אתה תשמח להרוג. הצלחה היא הוכחתך, אומץ הוא השריון שלך, תתקדם, תתקדם, בכוחי, & אל תשוב אחורה בשביל שום דבר!

מז

ספר זה יתורגם לכל הלשונות: אף תמיד בליווי מקור הכתביה של החיה, משום שבצורה האקרעית של האותיות ויחסים בינהם: ישנם סודות שאף חיה לא תנחש. שלא ינסה: אך אחד יבוא אחריו, לא אגיד מתי, אשר יגלה את המפתח להכל. וכך השורה המצוירת זו היא מפתח: ולאחר זה עגול המרובע באי־ספיקותו הוא גם כן מפתח. ואבראכדברה. זה יהיה ילד שלי & זה מוזר. שלא יחפש אחרי זה, משום שבגלל זה בלבד הוא יכול ליפול.

מח

כעת מסתורין זו של האותיות גמור, ואני רותה להמשיך למקום הקדוש יותר.

מט

אני נמצא במלה סודית בת ארבע חלקים, חלול השם נגד כל אלים בני אדם.

קלל אותם! קלל אותם! קלל אותם!

נא

עם ראש הנץ שלי אני מחטט בעינים של ישו תלוי על הצלב.

נב

אני מכה בכנפים שלי בפנימו של מוחמד & מעוור אותו.

נג

אם ציפורניימי אני קורע בשרם של ההודי והבודהיסטי, המונגולי והדיני.

נד

בהלאסטי! עומפדה! אני יורק על אמונותכם הפסולות.

נה

שמרים הלא מחוללת תיקרע על גלגלים: למענה כל הנשים הצנועות יהיו נקלות לגמרי בקרבכם.

נו

גם למען יופי ואהבה!

נז

בוז גם לכל הפחדנים, חיילים שכירים שלא מעיזים להלחם, אלא משחקים, בוז לכל השוטים!

נח

אולם החודר והגאת, המלכותי והנשגב, אתם אחים!

נט

תלחמו כאחים!

אין כל חוק מלבד עשה כרצונך.

סא

יש סוף לדבר האל היושב על כס מלכותו של רא, מאיר את קורות הנשמה.

סב

לי תנו כבוד! אלי תגיעו בדרך סבל המבחן, שאוה האושר.

סג

השוטה קורא את ספר החוק הזה, ואת ההערה, & הוא לא מביו אותו.

סד

עליו לעבור את המבחן הראשון, & זה יהיה בשבילו ככסף.

סה

מבחן השני, זהב.

סו

מבחן השלישי, אבנים של מים יקרים.

סז

מבחן הרביעי, ניצותות רחוקות של האש הפנימי.

סח

אולם לכולם זה יראה יפה. אויבימו אשר מסרבים לזאת, הם פשרט שקרנים.

סט

ישנה הצלחה.

אני אדון הדממה & כוח בעל ראש הנץ; נמיסי מכסה את השמים כחולי הלילה

עא

ברוכים! אתם הלוחמים התאומים של עמודי העולם! כי זמנכם כרוב!

עב

אני האדון של מטה סמכות הכפול, מטה הכח של קוף ניא — אבל ידי השמאלית היא ריקה, משום שהרסתי עולם, & דבר לא נשאר.

עג

תדבק את הדפים מימין לשמאל ומלמעלה למטה, ואז תביט!

עד

ישנו הוד בשמי נסתר ומפואר, כמו שמש חצות היא הבן לנצח.

עה

סוף המלים הוא המלה אבראכדברה.